כיתת רימונים בונה טאבון מבוץ – המפגש השני

שלום רב,

ילדי כיתת רימונים נפגשו למפגש שני של בניית טאבון הפיצות שלהם. לאחר שבמפגש הראשון סיימנו להכין את הבסיס לטאבון, הגיע הזמן לבנות את רצפת הלבנים שלו ולהעמיד את הטאבון במקומו. במפגש זה, בעזרת המון חול ותבניות וסיוע מצד דוד רונן, בנינו את רצפת הטאבון וחלל האפיה. מוזמנים לראות ולקרוא כיצד עשינו זאת!

???????????????????????????????
כך נראה בסיס הטאבון לאחר הייבוש מאז המפגש הקודם.
הילדים חופרים בשטח בית הספר אדמה חרסיתית לתערובת הבוץ.
הילדים חופרים בשטח בית הספר אדמה חרסיתית לתערובת הבוץ.

בפרויקט אקולוגי יש חשיבות רבה לשימוש בחומרים מקומיים. בפרויקט זה, להוציא את כלי העבודה, כל החומרים הינם מקומיים משטח בית הספר וסביבתו. גם הלבנים בהן בנינו, הן שאריות מעבודת ריצוף חצר בית הספר…

מי שלא עובד לא מתלכלך (וגם לא עושה טעויות). ברגע של חוסר תשומת לב העגלה נופלת. לתלמיד ולעגלה שלום....
מי שלא עובד לא מתלכלך (וגם לא עושה טעויות). ברגע של חוסר תשומת לב העגלה נופלת. לתלמיד ולעגלה שלום….
לפעמים עבודת ערבוב הבוץ היא כמו מדיטציה, שלווה ושקטה.
לפעמים עבודת ערבוב הבוץ היא כמו מדיטציה, שלווה ושקטה.
ולפעמים עבודת ערבוב הבוץ היא מסיבה שמחה של כפות רגליים.
ולפעמים עבודת ערבוב הבוץ היא מסיבה שמחה של כפות רגליים.

לערבב בוץ רטוב וקר בחורף  בידיים וברגלים חשופות, זו לא משימה מפתה גם בשבילי… תחילה חשבתי שאצטרך לערבב לבד, עד שעודד (האחראי על פינת החי וסייעה ההוראה)  שאג: "איזה כיף, מערבבים בוץ עם הרגליים. אני בפנים!" עודד קפץ הישר לתוך ערימת הבוץ כאשר אחריו רצים קבוצה מאושרת של תלמידים. ערבבנו את הבוץ בשיטת בניה באדמה הנקראת COB או בעברית "קובבות". המטרה היא ליצור תערובת בוץ יחסית קשה, כדי שאפשר יהיה לבנות עליה את הרצפה של הטאבון.

מעל הבסיס שבנינו במפגש הקודם, אנחנו מניחים שכבה עבה של בוץ מסוג COB - קובבות.
מעל הבסיס שבנינו במפגש הקודם, אנחנו מניחים שכבה עבה של בוץ מסוג COB – קובבות.
לא מתפשרים על האיכות... דוד רונן ואחד התלמידים שואפים לשלמות
לא מתפשרים על האיכות… דוד רונן ואחד התלמידים שואפים לשלמות
אפילו את העץ לתבניות אספנו ברחוב ומחזרנו...
אפילו את העץ לתבניות אספנו ברחוב ומחזרנו…
בונים תבנית מחול שמעליה ניצוק את כיפת תא האפייה.
בונים תבנית מחול שמעליה ניצוק את כיפת תא האפייה.

התקרבנו לסוף יום העבודה שלנו. הילדים כבר עבדו כ-5 שעות עבודה פיזית מאומצת עם הפסקות בודדות. תבנית החול של הטאבון כמעט הייתה מוכנה ואז גילינו שנגמר לנו החול. התלמידים כבר היו מאוד עייפים ובכוחות אחרונים יצאו שוב ללקט עם העגלות חול נוסף. בינתיים דוד אני ועוד שני תלמידים סיימנו לבנות את קשתות פתחי הכניסה של הטאבון. התלמידים חזרו וסיימו לבנות את התבנית. הם בנו בלעדי, לאחר של עוד דקות עבודה, הקבוצה הסתכלה מכיוונים שונים על התבנית אותה יצרו ופה אחד עם מורתם נעה החליטו שהתבנית מוכנה. אני לא הייתי צריך לבדוק אותם. אחרי כל כך הרבה של שעות עבודה גם הקבוצה הזאת מתחילה להפוך לקבוצת מומחים של בניה באדמה.

מורחים שכבה עבה של בוץ על תבנית חול.
מורחים שכבה עבה של בוץ על תבנית חול.
הטאבון לאחר יום עבודה אינטנסיבי
הטאבון לאחר יום עבודה אינטנסיבי

נגמר היום. הילדים והצוות חזרו עייפים ומאושרים חזרה אל הכיתה. דוד רונן ואני נסענו בחזרה הביתה עיפים ומלאים מהמפגש. עוד שבועיים ונראה איך הטאבון נראה לאחר ייבוש. אני מקווה שהוא יתייבש ויתקשה במידת הצורך.

תודה שקראתם,
ימים טובים,
אבנר

לכתבות נוספות על טאבון הבוץ של בית ספר מיתר
תגובה אחת
  1. גילעד הגב

    עבודה נפלאה!!

השארת תגובה