שלום רב,
ילדי כיתת רימונים נפגשו למפגש שני של בניית טאבון הפיצות שלהם. לאחר שבמפגש הראשון סיימנו להכין את הבסיס לטאבון, הגיע הזמן לבנות את רצפת הלבנים שלו ולהעמיד את הטאבון במקומו. במפגש זה, בעזרת המון חול ותבניות וסיוע מצד דוד רונן, בנינו את רצפת הטאבון וחלל האפיה. מוזמנים לראות ולקרוא כיצד עשינו זאת!
בפרויקט אקולוגי יש חשיבות רבה לשימוש בחומרים מקומיים. בפרויקט זה, להוציא את כלי העבודה, כל החומרים הינם מקומיים משטח בית הספר וסביבתו. גם הלבנים בהן בנינו, הן שאריות מעבודת ריצוף חצר בית הספר…
לערבב בוץ רטוב וקר בחורף בידיים וברגלים חשופות, זו לא משימה מפתה גם בשבילי… תחילה חשבתי שאצטרך לערבב לבד, עד שעודד (האחראי על פינת החי וסייעה ההוראה) שאג: "איזה כיף, מערבבים בוץ עם הרגליים. אני בפנים!" עודד קפץ הישר לתוך ערימת הבוץ כאשר אחריו רצים קבוצה מאושרת של תלמידים. ערבבנו את הבוץ בשיטת בניה באדמה הנקראת COB או בעברית "קובבות". המטרה היא ליצור תערובת בוץ יחסית קשה, כדי שאפשר יהיה לבנות עליה את הרצפה של הטאבון.
התקרבנו לסוף יום העבודה שלנו. הילדים כבר עבדו כ-5 שעות עבודה פיזית מאומצת עם הפסקות בודדות. תבנית החול של הטאבון כמעט הייתה מוכנה ואז גילינו שנגמר לנו החול. התלמידים כבר היו מאוד עייפים ובכוחות אחרונים יצאו שוב ללקט עם העגלות חול נוסף. בינתיים דוד אני ועוד שני תלמידים סיימנו לבנות את קשתות פתחי הכניסה של הטאבון. התלמידים חזרו וסיימו לבנות את התבנית. הם בנו בלעדי, לאחר של עוד דקות עבודה, הקבוצה הסתכלה מכיוונים שונים על התבנית אותה יצרו ופה אחד עם מורתם נעה החליטו שהתבנית מוכנה. אני לא הייתי צריך לבדוק אותם. אחרי כל כך הרבה של שעות עבודה גם הקבוצה הזאת מתחילה להפוך לקבוצת מומחים של בניה באדמה.
נגמר היום. הילדים והצוות חזרו עייפים ומאושרים חזרה אל הכיתה. דוד רונן ואני נסענו בחזרה הביתה עיפים ומלאים מהמפגש. עוד שבועיים ונראה איך הטאבון נראה לאחר ייבוש. אני מקווה שהוא יתייבש ויתקשה במידת הצורך.
תודה שקראתם,
ימים טובים,
אבנר
עבודה נפלאה!!