טאבון הבוץ – מפגש רביעי

בונים בבוץ. מהרגע שמתחילים קשה להפסיק. גם התלמידים יותר ויותר פעילים בכל אחד מהמפגשים. רק השומר של בית הספר שואל אותי כל פעם מחדש "מה נשאר לכם עוד מה לבנות, די זה נראה גמור". לא אמרתי לו בחזרה אבל נראה לי שביחד עם התלמידים של בית ספר מיתר גם אני מפתח התמכרות לבנייה בבוץ. אם גם אתם שואלים מה כבר נשאר לעשות עם הטאבון הזה אז הגיע הזמן להוציא את כל החול, ששימש כתבנית ליצירת מבנה הכיפה, מתוך הטאבון.

עודד פותח את הדלת...
עודד פותח את הדלת…

החול המתין בתוך הטאבון מעל לשבועיים עד להתייבשות הכיפה. מהרגע שהכיפה הייתה מספיק חזקה כדי לעמוד בזכות עצמה ללא החול אפשר להתחיל להוציא את החול. השלב הזה מלחיץ אותי. עד להוצאת החול אני לא יודע כיצד הטאבון התייבש מבפנים, האם הוא חזק כפי שתכננתי ועוד. בנוסף מהרגע שהוצאנו את החול כבר אי אפשר להחזיר אותו…

בחום השמש האביבית הביקוש להוציא את החול מתוך הטאבון הקריר בשיא לעומת האפשרות לסחוב דליים
בחום השמש האביבית הביקוש להוציא את החול מתוך הטאבון הקריר בשיא לעומת האפשרות לסחוב דליים

עודד התלמידים ואנוכי בסקרנות דוחפים את הראש אל תוך הטאבון כדי לראות את חלל האפייה הפנימי של טאבון הבוץ. בנוסף מלאכת גירוד החול מהכיפה ומרצפת הטאבון נמשך זמן רב. מעל ל 500 ק"ג של חול היה מפוזר בפנים ועשרות דליים נסחבו ביום זה בחזרה אל השק בו אנחנו אוספים את החול בחזרה.

מוסיפים שורה נוספת של לבנים לרצפה.
מוסיפים שורה נוספת של לבנים לרצפה.

לאחר הוצאת החול התפננו לעשות עיצובים אחרונים של הטאבון. הוספת לבנים לרצפת הטאבון במקומות בהם לא הספקנו לרצף. בנוסף המשך עיצוב הארובה של הטאבון.

עייפים ומרוצים בסופו של יום
עייפים ומרוצים בסופו של יום

זהו, עכשיו באמת סיימנו את מלאכת הבנייה בבוץ. נשארו לנו רק עוד שלושה מפגשים של איטום וצביעה והפרוייקט הזה מתחיל לייצר פיצות!!!

השארת תגובה