שלום לכם,
עבר עלינו מפגש מאוד מרגש שבו צבענו את הטאבון בעזרתה הנדיבה של המאיירת סהר חופי. התלמידים בהצבעה בכיתה בחרו לצבוע אותו בהתאם לשם של כיתתם, בעץ רימון.
סהר הסבירה לתלמידים שהעבודה היום היא כמו לצבוע חוברת צביעה ענקית. אני מיד פחדתי שהתלמידים יעשו קישור בין חוברת צביעה לבין עשייה ילדותית. אני יישר התבדיתי. התלמידים האדירים האלו צבעו ללא הפסקה עד לרגע האחרון בו היו חייבים להתפזר למחויבויות אחרות
לאט לאט עץ הרימון קיבל צורה והתמלא ברימונים עסיסיים שבתוך כל אחד מהם נכתב שם של תלמיד שעזר בתהליך הבנייה. מלבד שמות התלמידים לא שכחנו גם את דוד רונן שעזר לנו רבות. בפעם הראשונה אחרי עשרות פרויקטים אני רושם את השם שלי. אני לא יודע למה אבל אף פעם לא חשבתי על זה קודם. כאשר שיתפתי את סהר אז גם היא הבינה פתאום, שהיא אף פעם לא רשמה את השם שלה על הפרויקטים שהיא צבעה עבורי.
בשקט, בריכוז ובסבלנות הטאבון זוכה למעטה של צבע חדש.
אני מאוד התרגשתי לראות את התלמידים צובעים ומתגאים בטאבון שבנו. תהליך העבודה איתם היה רציני ומהנה. כמובן שהצוות נעה ועודד שהתלהבותם הרבה מהעשייה הלהיבה ודחפה את התלמידים קדימה. אני מרגיש תחושה של גאווה בצוות בתלמידים ובעצמי. בנינו פרויקט כל כך רציני וגדול בבית ספר של חינוך מיוחד. לתלמידים שבנו את הפרויקט שהם גם מסיימים השנה בבית הספר יש עדות, עובדות, המנציחות את היותם תלמידים מוצלחים המסוגלים להרבה יותר ממה שהם חושבים. לא רק הטאבון עד לכך, גם אני מעיד זאת!
אני מאחל לתלמידי כיתת רימונים בהצלחה בהמשך הדרך!
אבנר
אבנר אני ממש מתרגשת לראות את הפרוייקטים שלך. הרעיון לרשום את השמות על הטאבון נפלא בעיניי. חושבת שכדאי שתרשום את שמך על כל יצירה שלך וכמובן גם סהר. מתגעגעת לימים של הפרוייקט של הצב. היה פשוט נפלא וחוויה בלתי נשכחת גם לי וגם לילדים בשכונה.
כל הכבוד
תודה רבה יעל!
כמה טוב לשמוע ממך. הצב היה אחד הפרויקטים הראשונים שבניתי מחוץ לקיבוץ לוטן ועל כך שמור לו מקום מיוחד אצלי.
בהחלט ההצעה שלך נהדרת ובהחלט מאתה אחתום על היצירות שאני בונה. לא ברור לי איך. הקהילה מתכננת ובונה את היצירה בשיתוף פעולה איתי, ולכן צריך להתחשב גם בזה…